עבודותיו של רוד דיקינסון נעות על הציר שבין הדמיה לשחזור, ובוחנות רעיונות הנוגעים לאמונה ולשליטה חברתית. העבודות מציגות אירועים שאמורים היו להתקיים, אך לא התרחשו בסופו של דבר, ולחילופין - אירועים שהתקיימו. בתערוכה מציג דיקינסון את העבודה The Milgram Reenactment 2002 (בשיתוף עם גרהאם אדלר וסטיב רושטון), המורכבת ממיצב המשחזר את המעבדה של סטנלי מילגרם לפרטי פרטיה, ולצִדו סרט וידיאו החוזר על הניסוי בהשתתפות שחקנים. העבודה מזמנת למבקר התמודדות חושית מעצם השהות הפיזית במעבדה, שהות המעלה על הדעת חזרה לזירת פשע על מנת ללמוד את העדויות ולחוות אותן מקרוב. באמצעות השחזור מייצר האמן מערכת סימולציה שבמסגרתה יכול הצופה ליטול חלק בחוויה.

הניסוי של מילגרם הוא אחד החשובים והפרובוקטיביים שנערכו בשדה הפסיכולוגיה החברתית, והוא נלמד עד היום. הניסוי שוחזר פעם אחת על ידי מילגרם עצמו, ופעמים אחדות נוספות על ידי פסיכולוגים ומעבדות לפסיכולוגיה חברתית, כאשר בכל פעם השתנה רכיב אחד בניסוי. בכל הניסויים נאמר לנבדקים כי המחקר עוסק בזיכרון ובלמידה. המשתתפים לא ידעו כי הם נוטלים חלק בניסוי העוסק בציות. למשתתפי הניסוי ניתנה, לכאורה, האפשרות לבחור בין תפקידי מורה ותלמיד, כאשר התלמיד היה, למעשה, שותף פעיל בניסוי ושותף בסוד. המורה (הנבדק) ישב בחדר אחד עם החוקר; האחרון, לבוש בחלוק לבן, ניצב כמשקיף מאחורי גבו של המורה. לפני המורה עמדה קופסה ובה מתגים, ומעל כל אחד מהם סומנה עוצמת המתח החשמלי שהוא מייצר. אפילו הסימון של מתח גבוה, העלול לגבות חיי אדם, לא עצר את רוב משתתפי הניסוי מלהמשיך בו.